עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חברים
שאריות של החייםɛAngelɜcosmicBFFאיירוהדס
נושאים
בכי  (2)
כאב  (2)
אהבה  (1)
אמא  (1)
בגדים  (1)
געגוע  (1)
חיים  (1)
כשאת בוכה את לא יפה  (1)
לב  (1)
מוות  (1)
שיר  (1)

מיון בגדים ..

05/06/2016 20:48
The Black Spark
אמא, געגוע, מוות, חיים, בכי, כאב, בגדים, לב

 

כמה שלפעמים אתה רוצה להתנתק מהרגש לחשוב מכני , להיות ריאלי לפעול מהראש ולא מהלב

הלב נדחף העיניים לא יכולות עוד להתאפק והסכר נפרץ.


בלי שתרגיש בלי שליטה כי הלב יודע מה הוא רוצה הוא יודע למה הוא מחכה למה הוא נואש.

 

והראש ... בלי לשים לב בחצי תמימות עוזר לו לפרוץ עוזר לו לחוש מזכיר לו שולח סימנים נקודות של מידע דוקר אבל לא נוגע , כמו ילד קטן שמתגרה עד שאתה נשבר.


למעשה זה בסך הכל בגד שהיא לבשה , בסך הכל פיסת בד תפור שנקנה באיזו חנות או דוכן..

אבל זה לא .. כי כל בגד נושא זיכרון נושא תמונה נושא ריח נושא הרגשה שאתה כל כך משתוקק לחוש אותה שוב אבל יודע שזה לא יקרה.. 


זה לא עוד געגע לחבר שתפגוש עוד שבוע או למשפחה כשאתה בטיול ארוך ורחוק ולבסוף תיפגשו , זה לצאת לטיול למסע שאינו ניגמר רחוק מאמא, רחוק מהבן אדם שהוא פשוט חלק בלתי נפרד ממך אבל הדלק? הידיעה שבסוף התקופה תפגשו איננו.


געגוע שאתה יודע שלעולם לא יפוצה לעולם לא תקבל את התגמול , בסוף המסע שלך זה אתה והגעגוע לנצח יחד יד ביד בשביל החיים בשביל הרגשות הפחדים והשמחות .

אז כל בגד כל שימלה כל ג'קט מזכיר לך את התמונה את הטיול את התקופה אתהחיוך את הנשיקה את השימחה ואת המגע... ואז הריח של הבגד חודר לורידים ומשם בזרימה מהירה אל הלב, סערת רגשות אחת שתוקפת .

אז מי יכול להאשים אותו? את הלב ,  שככה התפוצץ כאשר תקפו אותו מכל כיוון מה הפלא שבסוף הוא מרים ידיים . 

נפרץ נילחץ נכנע נקרע ופשוט  בוכה . 


והבכי? הבכי בלב הוא יום יומי . הבעיה הגדולה מתחילה כשהעיניים מורדות,משתפות פעולה גורמות לבכי לצאת החוצה אל החלל אל האנשים הרגע הכנוע ביותר הוא בעצם החשיפה של הכאב אל העולם שבחוץ , עליו אין לך שליטה .

לזרוק  כל בגד מרגיש כמו לזרוק זיכרון לזרוק את הרגע שנשמר לך בראש את אותו הרגע שלמעשה לעולם לא יחזור .

לא בסוף השבוע, לא בסוף המסע , לא בסוף הטיול .

 



אמא אני מתגעגעת והכאב לא מפסיק .  3> 

05/06/2016 21:07
אי אפשר לעכל את הכאב, אני פשוט כל כך מצטערת,
לא יכולה לדמיין מה את עוברת, לאבד אדם כל כך קרוב .
מאחלת לך למצוא משהו להיאחז בו בתקופה כזאת,
ולזכור שאמא שלך איתך בכל צעד וכל החלטה שלך, וכמה שהיא בטח אהבה אותך.
שתדעי שאם את צריכה משהו, לא יודעת, אפילו לחפור למישהי או משהו טיפשי, אני ממש זמינה, וממש רוצה לעזור.

עלמה.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
יוני 2016  (1)
מאי 2016  (1)